אני יושב בקהל של כמאה אנשים ואני צופה בדבר הכי מדהים שראיתי מימיי עד אותו רגע, עד היום אני זוכר קטעים מאותו מופע שאותם ראיתי ללא שום מידע מוקדם או הבנה בקסמים. לאמן החושים קראו רועי יוזביץ'.
הבנאדם העביר מטבע לבדיקה בקהל, העביר בקבוק בירה ריק לבדיקה בקהל. העלה מתנדב מהקהל אל הבמה ומול העיניים שלנו הכניס את המטבע אל תוך הבקבוק, דרך הזכוכית! לא האמנתי במה שחזו עיניי!
מטבע עבר דרך הבקבוק, לא היו חורים או חריצים בבקבוק והמטבע היה הרבה יותר גדול פיזית מפיית הבקבוק כך שאין סיכוי שהיה מצליח להיכנס דרך הפיה. אז אני פשוט נותרתי חסר אונים עם חפץ בלתי אפשרי אל מול עיניי מטבע בתוך בקבוק ואין לי שמץ של מושג איך זה קרה, הגעתי למסקנה היחידה שיכולתי להעלות על דעתי – זה היה חייב להיות קסם אמיתי!
המופע היה מדהים, אבל מעבר למופע נמשכתי לדרך ההתנהלות שלו עם חפיסת הקלפים, הייתי משוחד. באותה התקופה בשכבת י"ב היינו משחקים הרבה פוקר מסוג Texas Hold’em ותמיד קינאתי בשחקנים בשולחן שידעו לערבב באלגנטיות חפיסת קלפים, דבר שלא יכולתי לעשות. במהלך המופע של רועי התרשמתי מאוד מהאלגנטיות שבה הוא ערבב את חפיסת הקלפים, כיצד הקלפים דילגו מיד ליד כאילו נוגדים את כוח המשיכה.
כילד וכנער עסקתי בציור ובפיסול ותמיד הייתה לי עין אסתטית. נמשכתי מאוד לצליל של קלפים מתערבבים, לאלגנטיות של דילר עם וסט ועניבה אלגנטי שמחלק קלפים במהירות האור על גבי שולחן פוקר ירוק בלאס וגאס.
הייתה לי משאלת לב שאם הייתי טוב ככה עם קלפים בטוח הייתי מנצח את כל יריביי בפוקר.
היום אני יודע שלרוב הקהל שלי יש את אותה משאלת לב, כשהם רואים אותי מחלק איזה יד שהם רוצים בין אם זה ארבעה אסים או רויאל פלאש הם חושבים לעצמם "אם היו לי את הכישורים האלו הייתי הולך לווגאס ועושה מיליונים" אני בוחר לשמור את כישוריי לבידור קהל נטו.
לאחר שנגמר המופע, ניגשו המון אנשים לרועי, אני ניגשתי לרלי, לימים אשתו שישבה בקהל וליוותה אותו לכמה מהופעותיו. שאלתי אותה שאלה אחת:
"רועי מתנהל עם קלפים בצורה כל כך אלגנטית, מקפיץ אותם מיד ליד כמו אקורדיון, זה לא קסם נכון ? זה משהו יותר אסתטי נכון ?"
"נכון מאוד " היא ענתה.
"קוראים לזה flourishes" היא כתבה לי את זה על חתיכת מעטפה שנותרה מהמופע ואמרה לי "תעשה על זה גוגל"
מי היה מאמין שאותה חתיכת מעטפה שינתה את חיי…
קבלו את ה- FLOURISHES שלי….
