הודיני

הודיני

יום הגיוס שלי התחיל בחיסונים, קצין המיון וקבלת המדים בבקו"ם. לאחר מכן, עלינו לאוטובוסים שהיו בדרכם לבסיס הטירונות ניצנים שבדרום.

חברויות נוצרו בקליק והנה אנחנו בטירונות ולי לא היה כל כך הרבה זמן לחשוב בכוחות עצמי.

בצבא אומרים לך מתי לאכול, מתי לישון, מתי לעמוד, מתי לשמור ואני רק יכול לחשוב על מתי יגיד לי שיש לי מעט זמן חופשי כדי שאוכל להתאמן עם חפיסת הקלפים האהובה שלי.

הקטע המצחיק הוא שככל שנהייתי אובססיבי יותר ככה פחות ופחות רציתי שיידעו על האובססיה שלי לקלפים.

הזמן המיוחל הגיע והייתה לי כחצי שעה פנויה באוהל לבד, שלפתי את חפיסת הקלפים מהתיק ונשמתי לרווחה, משהו בזה שהם החליקו לי מיד ליד והצליל של הקלפים מתערבבים הרגיע אותי, לא עברו חמש דקות ומישהו נכנס לאוהל, הוא שם לב שאני מחזיק חפיסת קלפים.

"אה מה זה? אתה קוסם? הוא שאל.
והנה אני בפעם הראשונה בחיי נדחק לינה ונדרש להגדיר "מה אני"?
ועניתי "כן, אני קוסם!"
"יו, תעשה לי קסם!" עשיתי לו קסם והלסת שלו נשמטה לרצפה ואני הרגשתי את הבטן של מתהפכת.
בחיים שלי לא הגיבו לי ככה קסם שעשיתי.

הבנאדם לא חיכה שנייה, הוציא את ראשו מהאוהל וצעק לשאר החיילים ברחבה "בואו תראו, מתן קוסם!"
הכול עבר בהילוך איטי וחשבתי לעצמי "לא, לא, לא….."
תוך חמש שניות כל האוהל מלא מפוצץ, היו שם איזה עשרים איש מסביבי, הייתי צריך לגלות תושייה כי לא באמת ידעתי מה אני עושה.
ביקשתי ממישהו לבחור קלף ולערבב אותו בחבילה בזמן שעשרים איש בוהים במתרחש. לקחתי ממנו את החבילה ואמרתי:
"הממממ, זה הקלף שלך ?" בזמן שאני מראה לו את המלכה לב אדום.
הוא נענה בשלילה, כולם בבת אחת אמרו "אוווווו" בתוך האוהל.
"חכו!" אמרתי.
תביא לי את הכומתה שלך!" שמתי את המלכה לב אדום בתוך הכומתה שלו.
"שב עליה!"
"אתה מסכים איתי שאני לא יכול להיכנס לתוך הכומתה שאתה יושב עליה ולהוציא את הקלף מבלי שאני נוגע , נכון?"
"אני לא מאמין"  הוא ענה.
"מה היה הקלף שלך " שאלתי.
"שמונה עלה שחור" ענה, ובאותו רגע הקלקתי באצבעותיי והוריתי לו לקום ולהוציא את הקלף מהכומתה שעליה ישב.
הוא הוציא את הקלף ובהה בו במבט של פליאה בעודו ממלמל "שמונה עלה שחור" , הוא צעק "אני לא מאמין" הוא הראה את הקלף שעד לפני רגע היה המלכה שעכשיו הוא השמונה ומסביבי כולם התחילו להתפרע לחלוטין.

באותו רגע הבנתי את הכוח, הכוח של קסם בקלפים יכול לעורר, בסיטואציה הנכונה, בזמן הנכון ובמינון הנכון.
כבר לא הייתי מתן החייל מטירונות 02 מחלקה 2 פלוגה ג' בבסיס הטירונות ניצנים.
הייתי "הודיני" וככה קראו לי מאותו היום במהלך כל הטירונות, ותמיד זכרו אותי כאחד ששינה את הקלף בעודו בכומתה.

שתפו בכיף :

Facebook
Google+
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

שובר שגרה

שובר שגרה

אם נריץ קדימה בזמן כחודש ימים, סיימתי את הטירונות וחוץ מקראש על המפקדת שלי, כנראה יש לי איזה משיכה לבנות סמכותיות   ואם את קוראת את

קראו עוד »
סגירת תפריט